מאמרים אחרונים

אנשי ירושלים וארבעת המינים (מתוך הפותח שער)

עונה אחת יש בשנה, שבה השיירות יוצאות מירושלים מצויות תדיר. כלומר, בכל שנה ושנה. ואיזוהי? זו עונת לקיטת האתרוגים שבסוף הקיץ, שבה יוצאים סוחרי האתרוגים שבעיר לפרדסים אשר ביפו ובסמוך

'האזינו' ורמזי גימטריות / ר' עודד כיטוב

ידוע כי שלושת חגי תשרי עומדים כנגד שלושת המוחין – חכמה בינה ודעת: ראש השנה שבו נברא אדם (אשר "על שם חכמתו נקרא", וכענין הכתוב "אדמה לעליון") בראשית-חכמה (כתרגום ירושלמי), ובו

יום פטור מאכילה / ר' עודד כיטוב

רגיל בפי צדיקי אמת, כי בתשעה באב מי יכול לאכול, וביום הכיפורים מי צריך לאכול. נראה כי חלקו האחרון של המשפט הזה עולה מלשון חכמים בפרק יום הכפורים (יומא עד,ב).

שבת-תשובה-וילך / ר' עודד כיטוב

תשובה קדמה לעולם – נראה שאין מדובר רק בקדימה בזמן, אלא גם בהקדמה לעולם. כפי שהתורה, שגם היא קדמה לעולם (אלפיים שנה, כפי שדרשו רז"ל מן הפסוק במשלי "ואהיה אצלו

צום גדליה / ר' עודד כיטוב

כפי שיש אומרים, מעשה גדליה היה כנראה בראש השנה, ובו ביום באו לנביא לדרוש את דבר ה' מה לעשות, עם הבטחה לקיים כל שיאמר, וכעשרת הימים (שהם הם עשרת ימי

ר' לוי יצחק בעל תפילה / מתוך במעונות אריות

משהגיעו הימים הנוראים, הניחו בעלי האומנויות את 'מנייניהם, בעלי בתים את בתי מדרשותיהם, ובאו רובם ככולם להתפלל בבית הכנסת הגדול עם הרב מרא דאתרא, לשמוע את נועם זמירותיו ולהקשיב לעתרת

תשרי במקדש / ר' עודד כיטוב

א – שובע שמחות החודש השביעי, חודש תשרי, נדרש בדברי חכמים לעניין שובע: "שביעי – שהוא משובע במצוות: שופר בתוכו, כיפור בתוכו, סוכה בתוכו, ערבה בתוכו. דבר אחר: שהוא משובע

"ראש השנה לדין" / ר' עודד כיטוב

רש"י ז"ל מביא (בפסוק יב) מדרש אגדה (מתנחומא): ...לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים... הוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו! התחיל משה לפייסם אתם נצבים היום – הרבה

"... בין אם אנו עושים כפי הייעוד הגדול שעלינו ובין אם עדיין אין אנו עושים, על כל פנים הבה ונדע את כל המעשה אשר עלינו לעשותו מחר. ויש גם מחר שהוא קרוב..."

מתוך המבוא למאמר "הבו גודל"