מאמרים אחרונים

הגלוי והנעלם במניין שבעים נפש / ר' עודד כיטוב

ידועה השאלה בדבר אי התאמת הכלל, שבעים, לפרטים הנמנים בשמותם, בני יעקב ונכדיו, שמספרם שישים ותשעה. הבעיה מורכבת יותר, שכן בבני לאה נספרו בשמותם שלשים ושניים והכתוב כוללם ב"שלשים ושלש";

טבת במקדש / ר' עודד כיטוב

במידה רבה חודש טבת הוא היפוכו הגמור של כסלו. אם כסלו עומד בסימן "יוצר אור", הרי טבת סימנו "בורא חשך"; אם נתפוס את כסלו כפרי הנחמד למראה, יהיה טבת לעומתו

חנוכה באור המקדש / ר' עודד כי טוב

דומה כי ימי כסלו וחגו חג החנוכה אין כמותם נאים לקרב את המקדש אל הלבבות, אין כיוצא בהם מיטיבים ומעמיקים להחדיר את אורו של מקדש אל סדקי הנפש הישראלית. זיוום

אור וחושך, נס וטבע / ר' עודד כיטוב

"שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי: אם אין רצונו בעבודה זרה מפני מה אינו מבטלה? אמרו להם: …הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים למזלות – יאבד עולמו מפני השוטים?! אלא עולם

הצעת מצע לכנסייה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל

  אברהם מוקוטובסקי לעיון ולדיון (הצעת מצע לכנסיה הגדולה הרביעית של אגודת ישראל, תשי"ד)   הקדמת המציע: נאמן לעיקרון שאני רגיל להטיף לו, כי אין הציבור נקרא ציבור אלא אם

יוסף וחלומות השרים / ר' עודד כיטוב

לאורך כל דרכו של יוסף, החן והיופי כמו צוררים זה לזה: כשיוסף נושא חן ואהוב אצל אביו, הוא (וגם אביו) נוטה לממש את העובדה: מתייפה בכתונת פסים, נוקט בעמדת ביקורת

דרוש "וישב יעקב" / ר' עודד כי טוב

"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"   בניגוד לעשו שהלך "אל ארץ" – אל מרחבי ארץ ללא פחד וללא התקשרות למורישיו, ונאחז בה, כמפורש בסוף הפרשה הקודמת, הרי יעקב

רשימות קצרות / ר' אברהם מוקוטובסקי, תש"ג-תש"ה

הרהורים ורשמי קריאה (מתוך 'הדרך', תשרי תש"ג)  בגרות המביא עדים על בגרותו. מעיד עליו שהוא עצמו מפקפק בה. דבקה אצלנו מחלה, שבכל אשר נדבר ונכתוב לא נשכח להתפאר בהכרה ש"רכשנו

"... בין אם אנו עושים כפי הייעוד הגדול שעלינו ובין אם עדיין אין אנו עושים, על כל פנים הבה ונדע את כל המעשה אשר עלינו לעשותו מחר. ויש גם מחר שהוא קרוב..."

מתוך המבוא למאמר "הבו גודל"