|
באמור ביאור מעמקי מאורות חכמת הקבלה אודות דברי פרקי האבות.
"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ועמך – כלם צדיקים, לעולם ירשו ארץ, נצר מטעי, מעשה ידי להתפאר" (סנדרין פרק י` משנה א`)
ביאור
כל יהודי באשר הוא גבוה ורם עד מאוד בדרגתו הרוחנית עד שמהווה החוליה המקשרת בן המציאות הרוחנית למציאות הגשמית מסוד השם "ישראל" – נוטריקון (פירוש) = ישר –אל או לי ראש. על כן יש להבין באמור כי תכליתו של כל יהודי הוא להוריד שפעו של הבורא, יתברך, לעולם הגישמי על-ידי ההעסק בתורה, מצוות ומעשים טובים. אך אם חלילה יסטה מתכלית זו ויהיה עוסק כל ימיו רק במציאות הגישמית ימצא כבלתי עושה רצון בוראו, ח"ו, וימצא כלא שייך למציאות כלל, רחמ"ל. עוד אומר הכתוב: "ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ", כלם צדיקים: כבר ביארנו כי "צדיק", הינו דרכה רוחנית של אדם או של ספירה או בריאה וכו`... מסוד הכתוב: "צדיק יסוד עולם", שהרי הצדיק הינו בדרגה רוחנית של היסוד שממנה עשויים ישראל וממנו נמשכים למציאות הזו מאורות החסדים המשולבים באורות החכמה המומתקים. ורק בזמן שישראל זכים בכליהם ועוסקים בתורה ומצוות מורידים שפעו לעולם ולבריותיו. ובזאת אומר הקדוש ברוך הוא: "נצר מעשהידי להתפאר", בכירי הבריאה בשיא הדרה בה נרמז על דרגתו הרוחנית בו יוכל היהודי להשיג בסוד הכתוב "להתפאר" מן ספירת התפארת כפי שהישיגו אבותינו ומיני גדולי הרוח של צדיקי ישראל לאורך הדורות.
|