מפנימיות הדברים על חג סוכות
עם תום הרחבת הכילים הרוחנים של הפרט, של ישראל ושל העולם כולו ועם תום המתקת הדינים מכח הרחבת הכילים בימי חודש אלול, חג ראש השנה וחג הכיפורים שנתן לנו בוראנו, יתברך, ברוב חסדו כדי להטיב עימנו בזאת. נמצאים ישראל כרחבי כלים בהגדלת רצונותיהם הגישמים והרוחניים המוכלים בתוכם ועם זאת נטולי מקטרגים בכלים אלו וכראויים לקבל שפעו למלא חסרונם. בכח חג הסוכות שחל מיד עם תום יום הכיפורים נמצאים ישראל כמקיימים תכלית הבריאה כולה והיא לענג לנבראיו. שכן כח ימים אלו למלא הכילים הרוחניםן של האדם במלוא הדרם מן החסד ועד למלכות בשפעה: חסד, ביום א` – יום שבתון וחג, יום ב` גבורה, יום ג` תפארת, יום ד` נצח, יום ה` הוד, יום ו` יסוד ויום ז` כנגד המלכות ואלו הם שבעת ענני הכבוד כנגד שבעת ימי הסוכות שמאיתם מתמלאים כליהם של ישראל לכלל השנה כולה מן ההפקר. בחג מצוה השמחה שאין השכינה שורה אלה במקום שיש בה שמחה, ובזאת השמחה מתמלאים במלואם הכלים ושפע אורות החסדים הנמשכים מן הספירות מגיע בשיא הדרם ומלוא עוצמתם.עוד להשכיל כי חג זה נקרא גם חג האסיף, שכן כל העמל השנתי להשגת מילוי השפע הרוחנית שתולדתו גם מן השפע הגישמי מתבטא בגודל הכלים שהאדם הצליח להרחיב על-ידי קיום המצוות ולימוד מפנימיות תורת ישראל, ונמצא שבחג הזה, סוכות, זוכה לפירות המיוחלים על-פי השגתו ועמלו שעמל. עוד להשכיל מפנימיות הדברים כי חג זה אינו רק למלא השפע הרוחני של ישראל, כי אם לעולם כולו. שכן ישראל היו מקריבים שבעים פרים לאומות העולם בכדי שגם אלו יזכו לקבל שפעם הרוחני, הדל יחסית, בעצם עבודת ישראל לקיים כמשמשים "אור לגויים". חג רב עוצמה זה ראויים לו כולם להשכיל ולהתנתק מהבלי העולם הגישמי והלזה הזה ולזכות בשפע הרוחני שיאיר לשנה כולה בעוצה אדירה חסרת תפיסה זו.

אודות החג
אמר ר` אבין: "משל לשניים שנכנסו אצל הדיין, ואין אנו יודעין מי ניצח, אלא מי שנושא שרביט בידו (בצאתו מלפני הדיין) - אנו יודעים שהוא המנצח. כך ישראל ואומות העולם באים ומקטרגים לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה, ואין אנו יודעים מי ניצח; אלא במה שישראל יוצאים מלפני הקב"ה ולולביהם ואתרוגיהם בידם - אנו יודעים שישראל הם המנצחים". חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים המופיעים בתורה. ויקרא כ"ג, לד-לה-לו:
"בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה (מנין החודשים בתורה מתחיל בחודש ניסן) חג הסכות שבעת ימים לה`. ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אשה לה`, ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, והקרבתם אשה לה`, עצרת היא, כל מלאכת עבודה לא תעשו".
ועוד באמור: "בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. למען יידעו דרתיכם כי בסוכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה` אלוקיכם"

על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה. החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני-האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה` על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. מלבד מצוות הישיבה בסוכה, יש מצווה נוספת בחג הסוכות - נטילת ארבעת המינים. וכך נאמר באותו פרק בספר ויקרא בפסוקים ל"ט-מ"א:
"אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי, באספכם את-תבואת הארץ, תחגו את-חג-יהוה, שבעת ימים; ביום הראשון שבתון, וביום השמיני שבתון. ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר (הוא האתרוג) כפת תמרים (לולב), וענף עץ-עבת (הדסים), וערבי-נחל (ערבות); ושמחתם, לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים. וחגתם אתו חג לה`, שבעת ימים בשנה: חקת עולם לדרתיכם, בחדש השביעי תחגו אתו."
בחג זה מצווה מיוחדת לשמוח, ככתוב: "ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים ט"ז), וכן נאמר לעניין מצוות הלולב: "ושמחתם לפני ה` אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כ"ג,מ). לפיכך אנו נקרא החג גם "זמן שמחתנו", וכך הוא נקרא בתפילות החג. חג הסוכות נפתח אפוא בחג, שבו שובתים ממלאכה ונמשך עוד ששה ימים של חול- המועד, והוא מסתיים ביום השביעי. למחרת: חג - שמיני עצרת, שאף בו אסורים במלאכה.כשבית המקדש היה קיים היו מקריבים במהלך החג שבעים פרים, ובכך יש רמז לשבעים אומות העולם. חג הסוכות נותן אפוא את הכח וההגנה לעם ישראל להתקיים בשלום ובבטחון, "כבשה אחת בין שבעים זאבים".

הלכות לחג
בזמן שבית המקדש היה קיים היו שבע מצוות בחג הסוכות: ישיבה בסוכה; ארבעת המינים; קרבן חגיגה; שמחה (קרבן שלמים); נסוך המים; ערבה בהושענא- רבה; קרבנות העולות. אך בימינו אלה נוהגות ארבע מצוות:

ישיבה בסוכה
בליל החג הראשון מצווה לאכול בסוכה. הסוכה צריכה להיות עשויה משלוש דפנות לפחות, העשויות מחומר חזק וקשיח. הסכך צריך להיות צפוף, כדי שרוב שטח הסוכה יהיה מוצל. עושים בסוכה `קידוש`, מברכים "לישב בסוכה" ו"שהחיינו". מעתה ועד שמחת- תורה (ולא עד בכלל) אוכלים כל ארוחה בסוכה.

ארבעת המינים
מקיימים מצווה זו בכל יום מימי החג, חוץ מבשבת. לפיכך כאשר היום הראשון של חג הסוכות חל בשבת, אין נוטלים לולב ואתרוג ביום זה, אלא מתחילים במצווה זו רק ביום ראשון של חול-המועד. מהדרים לקיימה בסוכה. אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים "על נטילת לולב". אחר-כך לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים "שהחיינו". בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם לעבר ארבע רוחות השמים. (מברכים "שהחיינו" רק בפעם הראשונה השנה). זמן המצווה: מזריחת השמש ועד שקיעתה.

שמחת בית-השואבה
מצווה מיוחדת לשמוח בחג הסוכות. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחה שהיתה בבית-המקדש - "שמחת בית-השואבה", שעליה נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".

הושענא-רבה
וחביטת הערבות - זהו היום שבו נגמר דין העולם. הגם שהדין נחתם ביום הכיפורים. אבל הקדוש-ברוך-הוא אינו גומר את החתימה ביום-הכיפורים אלא ממתין עד `הושענה רבה`, ואז הוא מעניק לנו ולכל ישראל "גמר חתימה טובה". בחג הסוכות נידונים על המים, לכן מתפללים ביום `השוענא-רבא` על המים וביום זה הנהיגו הנביאים (מטעמים המיוסדים על תורת הקבלה) לחבוט בקרקע 5 חבטות עם 5 ערבות מאוגדות.

מצוות לערב סוכות י"ד בתשרי

אגד מינים
אוגדים את הלולב, ההדסים והערבות בערב החג - בסוכה. לוקחים לפחות שלושה הדסים ושתי ערבות, ויש שמוסיפים הדסים.
הדלקת הנרות. בשנה רגילה מברכים:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב" וכן: "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה"
בשנה שחג הסוכות חל בשבת מברכים:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת ושל יום טוב" וכן: "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה"

סוכות ט"ו בתשרי

ישיבה בסוכה
בלילה זה מצווה על כל יהודי לאכול בסוכה (גם אם הוא לא רעב...). עושים בה `קידוש` ומעתה ועד שמחת-תורה (ולא עד בכלל) אוכלים את כל הארוחות בסוכה. אחרי ה`קידוש` מברך המקדש:
"ברוך אתה א-דני אל-הינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לישב בסוכה".
וכן ברכת `שהחיינו` (בעת אמירת ברכה זו מתכוונים גם על מצוות בניית הסוכה):
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה".
שאר המסובים מברכים ברכת `לישב בסוכה` אחרי ברכת `המוציא` על החלה (לחם), אך אינם מברכים `שהחיינו`, שיוצאים ידי חובת ברכה זו מהמקדש.

שמחת בית-השואבה
בחג הסוכות יש מצווה מיוחדת לשמוח. לכן עורכים בכל לילה שמחות וריקודים, זכר לשמחת שהיתה בבית-המקדש ושנקראה "שמחת בית- השואבה".
ארבעת המינים. כאשר יומו הראשון של חג הסוכות חל בשבת, יהיה יום א` של חול המועד (ט"ז תשרי) היום הראשון שמקיימים את מצוות ארבעת המינים. מהדרים לקיימה בסוכה. אוחזים את הלולב (עם ההדסים והערבות) ביד ימין ומברכים:
"ברוך אתה א-דני אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו על נטילת לולב".
אחר-כך לוקחים ביד שמאל את האתרוג ומברכים "שהחיינו":
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגיענו לזמן הזה".
בסיום הברכה מצמידים את האתרוג ללולב ומנענעים אותם. (בימים האחרים של החג אין מברכים עוד "שהחיינו" אלא מי שזו לו הפעם הראשונה השנה לקיים את המצווה). את מצוות ארבעת המינים אפשר לקיים מזריחת השמש ועד שקיעתה.

הושענא-רבה כ"א בתשרי
זהו היום שבו נגמר דין העולם. ניעורים כל הלילה. בחג הסוכות נידונים על המים, ולכן נוהגים להישאר ערים בליל הושענא-רבה ולקרוא את ספר דברים ואת כל התהילים. ולמחרת מתפללים בעיקר על המים. חביטת ערבות. בתפילת שחרית מקיפים את הבימה עם ארבעת המינים שבע פעמים, ובסיום חובטים בקרקע חמש ערבות אגודות יחד (מנהג שהנהיגו הנביאים, שטעמיו מיוסדים על תורת הקבלה).